להכיר את בית הסבא.

כשהנכדים מגיעים לביקור, עושים להם הכרה עם טליה הבובה. תניחו אותה במקום שהחלטתם עליו מראש, למשל בפינה של חדר המשחקים.
כשהילדים עסוקים באכילת הכריך או הפרי, החביאו את טליה באותו חדר, אבל על מדף שבארון. השאירו במקומה פתק מקופל, עליו כתבתם באותיות דפוס גדולות : " אני רעבה".
כשהילדים יסיימו לאכול, שלחו אותם לחפש את טליה. הנכד שיודע לקרוא, צריך להקריא לאחרים את הרשום בפתק. כעת, כולם צריכים לנחש היכן טליה כעת. כשיחשבו לחפש אותה במטבח, יחפשו עד שימצאו פתק חדש, עליו כתבתם " אני צריכה פיפי דחוף".
איפה עושים פיפי? נכון, הגיע תור השירותים. שם ימתין פתק אחר: "אני הולכת לשטוף ידיים" (מעט חינוך להיגיינה לא יזיק). איפה מחפשים? באמבטיה.
שם ימצאו פתק:"אני חייבת לנשום אויר צח". אין ברירה – יוצאים למרפסת (בהנחה שהבית איננו צמוד קרקע. במקרה כזה, יש הרבה מאד אפשרויות להחביא פתקים).
נניח שהילדים מצאו במרפסת, מתחת לעציץ הגרניום האדום, פתק של טליה :"התלכלכתי כששיחקתי, אני הולכת להתקלח". רצים לחדר האמבטיה, לגלות את הפתק הבא.
"אני עייפה. אני הולכת לישון". כולם רצים לחדר שינה, כמובן. שם ימצאו פתק " חזרתי לשחק במקום שלי, אבל בתוך ארון הצעצועים".
ככל שתפרטו יותר בפתקים, הילדים ימצאו את מבוקשם יותר בקלות . אם אתם רוצים שישקיעו יותר מאמץ בחיפושים, תפרטו פחות – אבל אז יש סיכוי שבחיפושיהם יהיה בלגן גדול יותר. לא נורא – אפשר לסכם אתם מראש שהם גם עוזרים לסדר את הבית כפי שהוא היה כשהם הגיעו. רק תדאגו שלא יהיה מבולגן לפני הגעתם – זה לא חינוכי, סבא!
לרעיונות נוספים, גלשו לאתר "מעניין את הסבתא"
www.saba-sabta.co.il

שתי אפליקציות מומלצות

      

תודה! כבר אהבת את זה.