אבחון הפרעות אכילה באמצעות בדיקת מבנה השערות

אנשים הלוקים בהפרעות אכילה אינם מודעים לקיומה של הבעיה או שמנסים להסתיר אותה. תופעה זו הופכת את אבחון ההפרעה ואת הטיפול בה למשימות קשות לביצוע. במחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת לספקטרומטריה, נמצא כי ניתוח רמות הפחמן והחנקן בסיבי השיער של הנבדק, יכול להצביע על קיומן של הפרעות אכילה. השיער מתארך על-ידי התווספות של חלבונים חדשים בבסיס השערה. מבנה החלבונים בבסיס השערה מושפע על-ידי מצבו התזונתי של הנבדק בעת הבדיקה. המצב התזונתי הוא פועל יוצא של תבניות אכילה הקשורות, לעיתים, בקיומן של הפרעות אכילה. מכיוון שהשיער גדל ללא הרף, בסיס השערה מהווה מעין יומן כימי המתעתד, באופן יומיומי את תזונתו של הנבדק. צוות המחקר, בראשותו של דר' קנת הטצ' מאוניברסיטת בריגהם יאנג בארה"ב, ניתח את תבניות מולקולות הפחמן והחנקן שבבסיס השערה של הנבדקים. מטרת המחקר היתה לבחון האם תבניות אלה משתנות בין אנשים עם הפרעות אכילה לבין אנשים בעלי דפוסי אכילה תקינים. ניתוח סטטיסטי קפדני של הממצאים איפשר לחוקרים לאתר בדיוק של 80% האם הנבדק לקה באנורקסיה או בבולימיה. האבחון הושג באמצעות נטילת 5 שערות בלבד. מסכם דר' הטצ': "כמה מדדים אובייקטיבים, כגון: משקל ירוד ביחס לגיל וגובה, או מראה חולני, סייעו עד היום באבחון של הפרעות אכילה. גם באמצעות ראיונות עם הנבדק או בעזרת מידע עצמי שנמסר על-ידי הנבדק או הקרובים לו ניתן היה לאבחן את הבעיה, אך המידע שנאסף היה, לעיתים תכופות, בלתי מהימן והקשה על אבחון מדויק. שיטת האבחון שלנו זקוקה לבחינות נוספות שיאששו את תקפותה לפני שתהפוך לשיטת אבחון שיגרתית, אך אנו מאמינים כי לא ירחק היום ובידי הרופאים ימצא כלי אבחוני אובייקטיבי לאבחון פשוט ומהיר של הפרעות אכילה".

עוד על הפרעות אכילה