מוסיקה בסטרימינג ושירותי ענן

העולם המוסיקלי ידע לא מעט מהפכות שנים האחרונות. תחילה, המעבר מתקליטי ויניל לפורמט הדיסקים הדיגיטליים לווה בתומכים ומתנגדים נלהבים, ומעט שנים לאחר מכן התחילה המלחמה הגדולה בנושאי הורדת שירים לא חוקית מהאינטרנט ורשתות P2P. מאז כניסתו של האינטרנט כשחקן מרכזי בעולם המוסיקלי, צצים מודלים חדשים כל תקופה אשר מנסים למצוא דרך ביניים בה אנשים יוכלו להאזין ולהיחשף למוסיקה בצורה רחבה ככל הניתן, לצד שמירת זכותם של האמנים להתפרנס מיצירותיהם. נכון להיות קיימות שלוש דרכים מרכזיות בהן מנסים לפתור את הבעיה.

מודל ראשון – הורדת מוסיקה בתשלום

כאשר בחברת אפל הבינו בזמנו כי אנשים כבר לא מוכנים להשקיע כספים ברכישת דיסק חדש רק בגלל שיר אחד באלבום, הם פיתחו את מודל ה- iTunes. ההנחה הייתה כי אנשים לא יתנגדו לשלם סכומים קטנים עבור שירים ואפילו סכומים גבוהים יותר בעבור אלבומים, כל עוד הם לא יצטרכו לצאת מהבית בשל כך ובמספר קליקים יוכלו למצוא את השירים האהובים עליהם.

החנות איפשרה למשתמשים לעשות בדיוק את זה– תמורת סכום נמוך, שנגבה בעבור כל שיר או אלבום בנפרד, ניתן היה להוריד את המוסיקה למחשב או למכשיר אפל אחר. מדובר למעשה בחנות מוסיקה לכל דבר. מרגע שהמוסיקה נרכשת ניתן להשמיע אותה ללא הגבלה מהמכשיר, ללא צורך בחיבור לאינטרנט. מה מאפיין את המודל הזה?

  • מוזיקה ישירות מהמחשב (דרך תוכנית אייטיונס), האייפון, האייפוד או האייפד.
  • התשלום הוא בעבור שיר או אלבום.
  • האזנה ללא צורך בחיבור לאינטרנט.
  • כמות המוסיקה מוגבלת על ידי זכרון המכשיר.
  • היצע השירים תואם להסכמים שיש לחברת אפל עם חברות התקליטים השונות.

מודל שני –מוסיקה בסטרימינג

המודל החדש, אשר מצטרף לשוק בשנים האחרונות, הוא מודל הסטרימינג. במודל זה, בדומה ל- YouTube, המוזיקה נשארת בענן האינטרנטי וניתנת להאזנה בכל עת מכל מכשיר המחובר לאינטרנט. קיימים לא מעט שירותי סטרימינג למוסיקה אשר רובם מציעים קטלוגים מרשימים של מוסיקה למאזינים חינם או תמורת תשלום חודשי נמוך.

המודל העסקי של השירותים אלו מסתמך על רווח מפרסומות ומדמי מנוי. תמחור התמלוגים לאמנים בשיטה הזו הוא העברת סכום קבוע בעבור כל האזנה. ישנם שירותי מוסיקה בסטרימינג רבים בעולם דוגמת דיזר (שלאחרונה הפך נגיש לתושבי ישראל לזמן קצר ואז נחסם שוב), וואלה מיוזיק הישראלי, ספוטיפיי, פנדורה ועוד. חלק גדול מחברות אלו אינן נגישות (בקלות) לתושבי ישראל.

מה מאפיין את המודל זה?

  • מוזיקה ישירות מהענן דרך כל מכשיר המחובר לרשת.
  • האזנה היא תמורת דמי מנוי חודשיים.
  • לא ניתן להקשיב לשיר לאחר תום המנוי
  • לא ניתן להאזין למוסיקה במידה ואין חיבור לאינטרנט.
  • כמות המוסיקה המוצעת מוגבלת להסכמים שיש לחברות הסטרימינג עם חברות התקליטים השונות.

מודל שלישי – אחסון ענן

המודל השלישי בא לפתור בעיות תוך שימוש, למעשה, בשני הפתרונות הקודמים. הבעיות איתם מתמודד המודל השלישי הן: היכולת להאזין למוסיקה מכל מכשיר ובכל זמן ובנוסף מגבלת מקום האחסון שבמכשיר.

כיצד מתמודד מודל זה עם הבעיות? החברות הפועלות בשיטה זו מציעות שירותי אחסון קבצים בענן. המשתמש מעלה את קבצי המוסיקה שלו (אותם רכש, יצר או השיג בכל דרך שהיא) אל הענן ומאותו הרגע המוסיקה נגישה לו מכל מכשיר מחובר לאינטרנט, וללא מגבלת זכרון המכשיר. המודל הכלכלי גם הוא השתנה: כאן התשלום הולך לחברת האחסון המספקת שירותי סטרימינג ומקום אחסון לכל הקבצים. התשלום במודל זה הוא עבור נפח האחסון.

השירותים המתקדמים (למשל גוגל מיוזיק ולאחרונה גם יוטיוב) ביותר מציעים פתרון היברידי של שטח אחסון פרטי, מוסיקה בסטרימינג בתשלום חודשי ולעתים גם חנות מוסיקה מקוונת עם אפשרות רכישת שירים לשם הורדה למכשיר המקומי או העלאה לענן הפרטי.

המאפיינים במודל זה :

  • ניתן לשמוע מוסיקה בענן או ישירות מהמחשב, הסמארטפון או הטאבלט
  • התשלום הוא תמורת שירותי אחסון קבצים
  • ניתן להוריד קבצים למכשיר ולהאזין ללא חיבור לאינטרנט
  • ניתן להעלות קבצים גם אם מקורם הוא לא בחברות התקליטים איתן יש חוזה
  • כמות המוסיקה מוגבלת במקום האחסון (שניתן להגדלה תמורת תשלום נוסף).

לסיכום, בעידן הדיגיטלי, כאשר תקשורת הנתונים הופכת למהירה וזמינה בכל מקום, נוצרו שלושה מודלים המיועדים להנגיש עבור כל אדם את הבידור החביב עליו. במקרה הזה דיברנו על מוסיקה אולם שירותים דומים קיימים גם עבור תוכן וידאו, סרטים וסדרות.

שתי אפליקציות מומלצות

      

תודה! כבר אהבת את זה.