השד העדתי והופעתו במימונה

השד העדתי עולה לכותרות בישראל מדי פעם, ונדמה שלאחרונה הנפיצות שלו גבוהה מתמיד. יש כמובן מי שרוצה להנציח את קיומו, אך רוב העם היה שמח לו היינו יכולים לשים את המחלוקת המיותרת הזו מאחורינו. אביהו סופר משרטט קווים לדמותו של השד העדתי ומסביר כיצד ניתן להילחם בו.

יש או אין אפליה

בישראל קל מאוד לעורר את השד העדתי, גם עכשיו, אחרי שהיה נדמה שהוא הוצא לבלי שוב מהשיח הציבורי. מאבקה של מירי רגב לשנות את חלוקת התקציבים לטובת תושבי הפריפריה העלה את השד העדתי בחזרה לסדר היום. אפשר להתווכח על דרכה של מירי רגב, אך אי אפשר להתווכח עם צדקת דבריה בדבר האפליה המתמשכת של הפריפריה ויוצאי עדות המזרח בכל הקשור לתרבות ולתחומים אחרים.

האפליה העדתית בישראל קיימת, ועל כך אין עוררין: אחד מכל עשרה חברים בסגל האקדמי הוא מזרחי, מעולם לא היה לנו ראש ממשלה מזרחי, מבקר מדינה מזרחי, נגיד בנק ישראל או פרקליט מדינה מזרחי. שופט עליון מזרחי היה עד היום רק אחד, ועדיין אין בארץ אף מנהל תיאטרון או מוזיאון מוביל שמוצאו מזרחי.

בעקבות מירי רגב ובעקבות טורו של קלמן ליבסקינד שהאשים את הציונות הדתית באפליה עדתית של החייל אלאור עזריה, סיפורם המזעזע של ילדי יהדות תימן שנחטפו מהוריהם ששב לכותרות עם גילויים חדשים, עלתה  לאחרונה לכותרות תנועת "תור הזהב", שמטרתה החיובית היא להעצים את הפריפריה, את הנרטיב הציוני המזרחי ואת היהדות המסורתית המתונה.

אודות אביהו סופר

תרבחו ותתחפפו
קמפיין האינטרנט של תנועת "תור הזהב", תרבחו ותתחפפו, אומר אביהו סופר, מחה נגד הפיכת המימונה לכלי משחק בידי הפוליטיקאים, שמגיעים להצטלם כשהם אוכלים מופלטות, מחייכים ו"מתערבבים עם העם" כדי לצייר אותם כעממיים ולקרב אליהם את קהל הבוחרים המזרחי. ההבטחות שהפוליטיקאים מפזרים, אומרים בתנועה, נעלמות מהר יותר מהזמן שלוקח לאבק המכונית להתפוגג בשניה שהצילומים מסתיימים.

ב-1981 נשא דודו טופז ז"ל את נאום הצ'חצ'חים המפורסם בכיכר מלכי ישראל, והכריע את הבחירות לטובת הליכוד. ב-2015 נאם יאיר גרבוז את נאום מנשקי הקמעות באותו מקום ממש, שכבר נקרא כיכר רבין, שיש לו חלק נכבד בהכרעת הבחירות לטובת הליכוד, שוב. הפריפריה מתאחדת מול לעג האשכנזים תחת כנפי המפלגה שייצגה אותם בעבר, גם אם היום היא לא בהכרח משרתת אותם.

מחכים לעם
68 שנים עברו מאז הוקמה מדינת ישראל, ולמרות שנראה כי יש ניסיון לדאוג לאפליה מתקנת של הפריפריה, בהשקעת כספים והקמת תשתיות במטרה לצמצם את הפער בין המרכז לפריפריה, תחושת הקיפוח עדיין קיימת. מה שחסר לנו זה בסיס משותף ומאחד, שיכול לגשר מעל הבדלי התרבות, המנטליות והמרחק הגיאוגרפי. בסיס שעליו נוכל לבנות עם אחד.

ישראל של שנת 2016 היא מדינה שחלקיה שסועים ומופרדים, שונאים זה את זה ומפחדים זה מזה. כדי להתגבר על המצב ולהצליח להקים עם יהודי גאה ומלוכד יש צורך בתהליך לאומי, חברתי-חינוכי, שמטרתו היא בניית חברה מאוחדת תוך שמירה על הייחודיות של כל קבוצה באוכלוסיה.

לא מדובר במסע פרסום חד פעמי אלא בתהליך מתמשך שיוצר דיאלוג מתמשך ומכובד בין אוכלוסיות שונות בחברה להצליח לבנות חזון ערכי משותף לכולנו. היכרות עם תרבויות ועולמות תוכן שונים, במקביל ללימוד על קליטתם הבעייתית של יוצאי עדות המזרח בשנות ה-50, יובילו אותנו, בסופו של דבר, להפוך לחברה חזקה יותר, מלוכדת יותר, ושוויונית יותר. אביהו סופר תוכניות

לשם כך, מסכם אביהו סופר, הקמנו את השדולה לאחדות העם בכנסת. מטרת השדולה היא להעלות לסדר היום את הצורך בחיבור וליכוד בין כל שכבות העם, ולהעביר את האחריות לכתיבת התוכנית והוצאתה לפועל לידי הממשלה. אם כולנו נרצה, זה יקרה.

הוסף תגובה