חשוב לתמרן בין הצבת גבולות לבין עידוד תחושות העצמאות אצל הילד

גיל שנתיים מכונה גיל המרדנות והעקשנות. הפעוט מפתח כישורים מוטורים, הולך, מתקשר עם הסביבה, פעיל ועצמאי. מצד שני הוא הופך למרדן, תוקפני, נתון למצבי רוח משתנים ובעיקר רוצה לעשות הכל לבד. מאחר שעדיין קיימים הרבה דברים שאינו מסוגל לבצע לבדו, הוא חש פעמים רבות תסכול. הוא מתמרד ובוחן את גבולות המותר והאסור. בשלב זה חשוב לתמרן בין הצבת גבולות לבין עידוד תחושות העצמאות אצל הילד. יש לתת לו להתנסות בדברים שהוא מסוגל להם, על מנת לפתח בו את תחושת העצמאות וליצור בו תחושת שליטה על חייו, ובמקביל להציב לו גבולות ברורים ועקביים במינון סביר ותוך כדי הפעלת שיקול דעת. הגבולות מאפשרים לו להבין מה מותר ומה אסור,  ובכך מעניקים תחושת בטחון והגנה וכן מאפשרים להם לחקור בחופשיות את סביבתם ויכולתם. מומלץ לבחור בקפידה כללים הגיוניים ומעטים ככל האפשר ולשמור עליהם בהתמדה. כללים רבים מדי יפחידו את הפעוט ויגרמו לו לחוש שהכול אסור וכולם נגדו.


בגיל זה נפוצות התפרצויות זעם. כאשר תסכוליו של הפעוט מגדישים את הסאה הוא עלול לאבד שליטה על גופו, להטיל עצמו על הרצפה, לבכות בכי גדול, לבעוט לכל עבר ולהכות באגרופיו. חשוב להבין כי התקפי הזעם אינם נעשים בכוונה ובמטרה להכעיס, לפחות לא בפעמים הראשונות. הדרך הטובה ביותר להפחית את התפרצויות הזעם היא להישאר רגועים, ולהעביר מסר ברור כי אינכם מתמוטטים לנוכח ההתקף. מוטב שתשקפו לו את רגשותיו במשפט אחד קצר וברור: "אתה כועס מאד עכשיו". אל תכעסו או תענישו אותו בשל כך להיפך – הישארו קרובים אליו ואל תשאירו אותו לבדו. החשש הגדול ביותר של הפעוט הוא לאבד את אהבתכם כלפיו ולכן שדרו לו כי אתם שומרים עליו. במקביל חשוב לנסות ולאתר מתי נוטה הפעוט להתפרץ: האם כאשר הוא רעב או עייף? האם בכל פעם שאתם עסוקים בשיחות טלפון? כאשר תלמדו להכיר מבעוד מועד את הסימנים הראשוניים של הגירויים העלולים לגרום להתפרצויות אצל ילדיכם תוכלו לנסות ולמנוע אותם. חשוב לא פחות להמשיך ולדבוק בעמדותיכם ואין לשנות דעה או התנהגות בעקבות התפרצות זעם, גם כאשר הם מתרחשים בפומבי. רק כך ילמד הפעוט כי התקפי הזעם אינם משתלמים ולא כדאי לחזור עליהם.


מאת פזית בלציאנו–נגרין, היועצת החינוכית של מרכז קוביות לגיל הרך ברמת גן

תודה! כבר אהבת את זה.