ציור על הקיר

הציור על הקיר הוא רק חלק משרשרת ארוכה של ניסיונות, בהם הילד לומד מה הם יכולותיו. כאשר הילד אוחז בפרי ומצליח לכוון אותו אל פיו, הוא מבין שיש לו את הכוח לעשות כרצונו. כאשר הוא מצייר על הקיר הוא משאיר חותם, משאיר עקבות, מסמן טריטוריה, מבקש לומר תראו אותי, רק אני יכולתי לצייר את זה.
נפגשתי זה מכבר עם הורים ליברלים שלא ייחסו לעניין משמעות וראו בכך שלב חולף. עליי לציין, שהצדק עימם ולקראת גיל 3 התופעה נעלמת בין כה וכה, הילדים מאבדים עניין בציור על הקירות ומתעניינים יותר ב"ציורים ניידים", כלומר ציורים שאפשר לקחת ולהראות לסבתא ולסבא, לגננת וכד'. עם זאת, על רוב ההורים לא מקובלת הגישה הזו, וקשה להם לעמוד נפעמים אל מול סימון הטריטוריה של הגוזל הקטן, במיוחד אם בעוד 10 דקות אמורים להגיע אורחים…

לכן, כדי ליישר את ההדורים ולמנוע מריבות משפחתיות חשוב להדגיש שהחוויה החושית שהילד סופג מציור על קיר זהה לחלוטין לחוויה החושית שניתן להפיק מציור על נייר או קרטון. בשניהם, הילד נוגע בחומר ומבין שיש לו את הכשרון להזיז את היד וליצור צורה כלשהי.
אם אתם ליברלים תוכלו להגדיר לו קיר אחד בחדרו, עליו מותר לו לצייר. אך חשוב לזכור, שעד שהילד יפנים את נושא הגבולות יתכן ותופעת הציור על הקירות תמשיך ללא כל קשר לפתרונות קסם. מעבר לכך, ילדכם ישמח לצייר על דפים קטנים, גדולים, על קרטון, ואפילו כדאי לנסות נייר זכוכית… כל דבר שיעניק לו חוויה חושית, כל דבר שיסייע לו ללמוד את העולם דרך קצות האצבעות יסב לו אושר רב.


באדיבות מיכל וימר, גרפולוגית ומפענחת ציורי ילדים 03-5476060

שתי אפליקציות מומלצות

      

תודה! כבר אהבת את זה.