המונסון בהודו

המילה מונסון שורשיה במילה הערבית מאוסים, או בהינדי מאוסם שפירושה עונה. המונסון מבטא תופעה של היפוך עונתי בקנה מידה גדול במשטר הרוחות. מה שקורה, למעשה, הוא שבקיץ היבשה מתחממת מהר מאוד והופכת ללוהטת לעומת הים הקריר. בעקבות כך נוצרת זרימה של אויר מן הים אל היבשה, אויר רווי בלחות. הלחות מתעבה ויורדת כגשמי מונסון (גשמי קיץ) על היבשה. המונסון מוריד במקומות מסוימים כ-8 מטרים (8000 מ"מ) של משקעים בשנה. המונסון מביא, לצד הנזקים הרבים שהוא גורם, גם ברכה והקלה, בעיקר למישורי הודו היבשים והמאובקים. המונסון מתחיל בדרך-כלל בדרום היבשת וזורם לאיטו צפונה. זהו סם החיים של הודו ונערכים לכבודו אינספור חגים וטקסים בקרב כל הדתות הקיימות בהודו.

תופעת המונסון (גשמי הקיץ) קיימת לא רק בהודו, אך כאן בגלל המבנה הגיאוגרפי – יבשה מאוד גדולה מוקפת באוקיינוסים, וקיומו של רכס ההימלאיה בצפון וכן הטמפרטורות הגבוהות בימי הקיץ – כל אלה הופכים את המונסונים בהודו לעוצמתיים ומשמעותיים ביותר.
עונת המונסון מתחילה בדרום הודו בדרך כלל בחודש מאי ומתקדמת צפונה. בערך ביולי מתחילים הגשמים בצפון הודו. באוגוסט בדרך כלל הגשמים פוסקים.