האחריות לשמירת הקשר רציף ואיכותי עם ההורה הלא משמורן, היא על שני ההורים

גם אם ילדיכם נשארים במשמורת של אחד ההורים, הם זקוקים ליחסים פעילים, תומכים והדוקים עם ההורה השני, שהילד אינו מתגורר עמו בקביעות [הורה לא משמורן]. מחקרים מראים, ששמירת קשר רציף ואיכותי עם ההורה הלא משמורן חשובה וחיונית להסתגלותו והתפתחותו הנפשית התקינה של הילד ולמניעת בעיות רגשיות בעתיד.האחריות לשמירת הקשר היא על שני ההורים.על כל הורה להשתדל, שהמעברים הכרוכים בהסדרי הראייה יהיו חלקים ככל האפשר. יש להימנע מ'הסדרת חשבונות' וממריבות בנוכחות הילדים או באמצעותם. יש להימנע משימוש בילדים להעברת מסרים ותיווך [כולל בטלפונים]. תכיפות מצבים כאלה עלולה לגרום לנטישת הילד מצד ההורה הלא משמורן, שאינו מעוניין בעומס או במתח המתווה למפגש עם הילד, והיא מטילה על הילד תפקיד בלתי אפשרי.חשוב מאוד ששני ההורים יימנעו מתחקור הילד לאחר ששהה אצל אחד מהם, על מנת לאפשר לו ליהנות משני הוריו וכדי לכבד את פרטיותו, לשמור על כבודו, לא להעמידו בקונפליקטים ולא ליצור אצל הילד הרגשה כאילו הוא 'מרגל' אחרי אחד ההורים.ככל שהילדים בוגרים יותר יש לאפשר להם גמישות בבחירת ימי המפגש, להתחשב בעיסוקיהם ולהימנע מלכפות עליהם זמנים קבועים וקשוחים.חשוב לתת לילדים תחושה שיש להם שליטה על הקשר ועל טיב היחסים ולעודד אותם ליזום קשר, ולו גם קשר טלפוני, רצוף עם שני ההורים. רצוי שיהיה לילדים אצל ההורה הלא משמורן חדר או פינה משלהם לשימושם בעת שהותם במקום ובכך להקנות להם הרגשת פרטיות ושייכות.


באדיבות אהרון לוקסנבורג, אתר נקודת מפנה

הוסף תגובה

כדי להוסיף תגובה עליך להיות גולש רשום באתר

   
עדיין לא התפרסמו תגובות.