נעליים אשר לא ננעלו יותר משנתיים, שלוש לכל היותר, החוצה!

נעליים – כלל הזהב הבסיסי פועל גם כאן. נעליים (וכל "קרובי המשפחה" שלהן: סנדלים, נעלי בית, קבקבים שונים ומשונים, מגפיים וכו') אשר לא ננעלו יותר משנתיים, שלוש לכל היותר, החוצה!

…ולפני שאתם אומרים: "אין אצלי דבר כזה!" – בדקו, ובדקו היטב. אפשר ורצוי להיפרד גם מנעליים לשלום. את הזוגות הנותרים אפשר לשמור במתקן פשוט המורכב מכיסי בד או פלסטיק גמישים הנתלה על דלת הכניסה לחדר בצידה האחורי, על דלת הארון או בצדו. המתקנים מצויים בחנויות "עשה זאת בעצמך", במרבית רשתות השיווק ואפשר גם להזמינם דרך חוברות כרטיסי האשראי. משקיענים יכולים לשמור את הנעליים בקופסה המקורית ולכתוב בטוש עבה על חזית הקופסה את סוג הנעליים ואת צבען. לדוגמה: סנדל שחור עם עקב גבוה שקניתי בפריז. את הקופסאות אפשר לסדר זו על זו כמו בחנויות נעליים וכך לדעת מה בתוכן בלי להפוך את הכול. מתאים במיוחד לנעליים שאינן בשימוש שוטף, למשל נעליים חגיגיות לערב, או סנדלי עקבים קיציים.

באדיבות איילת גרינברג, "לצאת מהבלגן"