תסמינים אופייניים בהריון

בחילה והקאות מטרידים נשים בעיקר בשליש הראשון של ההיריון והם נובעים מהשינויים ההורמונליים הקיצוניים החלים מיד אחרי ההתעברות והמאפשרים את התחלת ההיריון והכנת הגוף להמשכו. הקאת יתר היא תופעה חריגה המצריכה לעיתים אישפוז כדי למנוע התייבשות.

 

השתנה תכופה היא תסמין המלווה היריון משלביו הראשונים ועד סיומו. בשלבים הראשונים, הוא נובע כנראה מהשינוי האדיר שחל במערכת

הקרדיו-ווסקולארית והגידול הפתאומי בנפח הדם, בשלבים מתקדמים חותר מקורו בלחץ הפיזי של הרחם על שלפוחית השתן. מאחר והשתנה תכופה היא גם אחד התסמינים של דלקת בשלפוחית השתן, השכיחה יותר בהריון, יש להיות מודעים גם לנוכחות של תסמינים אחרים כגון: שתן עכור וכאבי בבטן התחתונה, שיכולים להצביע על דלקת.

 

סחרחורת ועילפון: התרחבות של כלי דם פריפריים והצטברות של דם בוורידים התחתונים מצד אחד, ולחץ של הרחם הגדל על הווריד הראשי התחתון מצד שני, מאטים את זרימת הדם הוורידי ולכן תפוקת הלב קטנה, ולחץ הדם יורד, כל אלה מצמצמים את אספקת הדם למוח, והתוצאה עלולה להיות סחרחורת או אפילו התעלפות. ההתרחשויות האלה תדירות יותר בעמידה ממושכת וכשטמפרטורת הסביבה גבוהה.

 

עייפות היא תחושה שנשים חוות בתחילת ההיריון, כנראה בגלל השינויים הורמונליים הקיצוניים והאנרגיה הרבה יותר שהגוף צורך כדי להגביר את תפוקת הלב שיורדת, פעילות כליות מוגברת ותחזוקת הרחם והשליה. בשלבים מאוחרים יותר, העייפות נגרמת גם בגלל עודף המשקל, ויכולה לגרום לכך גם אנמיה קלה השכיחה בהיריון.

 

קוצר נשימה בהריון נובע מעליה בצריכת החמצן, הדרוש לצרכים המטבוליים הגוברים. יש נשים החשות קוצר נשימה גם בגלל הצורך בנשימה מוגברת וגם בגלל שינוי הצורה של בית החזה. קוצר נשימה קל הוא אך אם הוא חמור במיוחד ומלווה בהכחלה יש לפנות לרופא.

 

ורידים בולטים ברגליים וטחורים: אלא נגרמים בגלל נוכחות כמויות דם גדולות יותר בוורידים, שמקורה בהתרחבות של כלי הדם ההיקפיים והלחץ הגובר של הרחם על ורידי האגן.

 

בצקת יא תופעה שכיחה בהריון ואינה מעידה על אי תקינות. הנפח הגדול יותר של הדם, גורם ליציאה של נוזל מכלי הדם לרקמות.

 

עצירות וצרבת: שתי התופעות תדירות יותר בשלבים המאוחרים יותר של ההיריון. עצירות נגרמת מהאטה בניעות המעיים, המאפשרת ליותר נוזל להיספח מחלל המעי לכלי הדם כדי לענות על הצורך בהגדלת נפח הפלסמה. פחות נוזל בתוכן המעי גורם לצואה קשה יותר. לעצירות תורמים גם שינויים בהרגלי אכילה. צמצום פעילות גופנית ונטילת ברזל מהסוג המונפק עלי די קופות החולים. נוכחות טחורים עלולה לגרום להחמרה נוספת. צרבת נובעת מלחץ גובר שמפעיל הרחם הגדל על הקיבה והשינויים ההורמונליים, שמשפיעים על הוושט המאפשר, מעבר ביתר קלות, של חומצה מהקיבה לוושט.

 

כאב גב: בדרך כלל בגלל הנטייה של האישה להטות את הגוף מעט אחורה באזור הגב התחתון כדי לפצות על עודף המשקל הנישא לפנים. בנוסף, ההורמון רלקסין המיוצר על ידי השליה, מרכך את רקמות החיבור בגוף האישה, וכך הופכים המפרקים של עמוד השדרה והאגן גמישים יותר, והרצועות התומכות את הרחם יכולות להתמתח לקראת הלידה. התנועתיות המוגברת של המפרקים עלולה לגרום לתחושת אי נוחות באזור האגן.

 

היפרפגמנטציה וסימני מתיחת עור: היפרפיגמנטציה נגרמת כנראה בגלל שינויים הורמונליים. היא מרוכזת בדך כלל בפטמות ובאברי המין אבל יכולה להופיע גם בפנים. בדרך כלל חלה הטבה לאחר הלידה. סמני מתיחה עקב העלייה במשקל מופיעים יותר אצל נשים בעלות עור בהיר.

 

התכווצות שרירים: בעיקר ברגליים ויותר בלילה, די שכיחה בהריון, הסיבה לא ברורה והיא כנראה קשורה לחוסר מגנזיום.

 

יתר לחץ דם ורעלת הריון: כבר בתחילת ההריון מתבגרים קצב הלב, תפוקת הלב ונפח הפעימה, ואילו לחץ הדם יורד, בערך בשבוע ה-16 לחץ הדם עולה לרמה נוקמלית. אצץ נשים הסובלות מיתר לחץ דם, ניתן לעיתים להוריד את מינון התרופות, גלל הירידה הזמנית בלחץ הדם בחודשי ההריון הראשונים.

רעלת ההריון היא הפרעה חמורה המופיעה ב- 5%-8% של הריונות. התסמינים האופייניים הם: יתר לחץ דם, חלבון בשתן, בצקת ניכרת, כאבי ראש, הפרעות בראיה, כאבי בטן, הפרעות בראיה, כאבי בטן, הקאות ובמקרים קיצונים גם פרכוסים, קיימת סכנה של הינתקות השילייה, שטפי דם פנימיים ונזק לעיניים.

הוסף תגובה