כל אפשרויות החיסכון לפנסיה

כל אפשרויות החיסכון לפנסיה

מאז רפורמת הפנסיה בשנת 2008, מחויבים עובדים שכירים בישראל להפקיד חלק מהכנסותיהם בקרן פנסיה והם רשאים להחליט באיזו קרן פנסיה ישימו את מבטחם, ואף לעבור בין קרנות הפנסיה השונות ללא תשלום קנסות. האחריות על החוסכים רבה, לכן חשוב לקבל החלטות מושכלות בנושא.

בבחירת מוצר חיסכון פנסיוני בכלל ובקרן פנסיה בפרט, חשוב לדעת מה הם הפרמטרים שכדאי לשים לב אליהם ומה ההבדלים בין מוצרי החיסכון השונים.

חיסכון לקצבה, חיסכון להון

מרבית תוכניות החיסכון שבאמצעותן אנו חוסכים במהלך החיים הן תוכניות חיסכון הוניות. כל חודש אנו מפקידים סכום מסוים לתוכנית החיסכון, ובתאריך מסוים הסכום משתחרר ואנו יכולים לעשות בו שימוש. כאשר מדובר על תוכניות חיסכון לגיל הפרישה המצב סבוך בהרבה. מרבית תוכניות החיסכון לגיל הפרישה הן תוכניות חיסכון לקצבה, כלומר, שיגיע תאריך שחרור החיסכון (גיל הפרישה) לא נקבל את הסכום שנצבר בחיסכון לידנו אלא רק קצבה חודשית שאמורה לשמש לנו כהכנסה שוטפת במהלך כל תקופת הפנסיה.

קרנות הפנסיה החדשות תוכננו מראש עם המטרה הזו לנגד עיניהם. בניגוד אליהן, ביטוחי מנהלים אפשרו למבוטח להחליט מהו סכום החיסכון המיועד לקצבה, ומהו סכום החיסכון שיתקבל כהון, וקופות הגמל הוגדרו כחיסכון המיועד להון. החל מרפורמת המס בשנת 2008, גם אמצעי החיסכון ההוניים (קופות גמל והחלק ההוני בביטוחי המנהלים) ניתנים כקצבה – כלומר הסכום משוחרר כהון אך לא לידי המבוטח אלא לידי קרן המשלמת לקצבה.

קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל וקרן השתלמות ישבו בפאב…

עד לשנת 2008 קופות הגמל היוו מוצר חיסכון לטווח בינוני וארוך אטרקטיבי במיוחד משום שהיו מוצרי חיסכון הוניים שזכו להטבות מס. משנה זו, הפכו קופות הגמל (ובמידה רבה גם ביטוחי המנהלים) לאח החורג של קרנות הפנסיה. היתרון היחסי של האפשרות לחסוך להון למעשה נעלמה, לפחות עבור אותם אלו שסכום החיסכון שהצליחו לצבור אינו מגיע לסכום הקצבה המוגדר בחוק.

היום אפשרות החיסכון היחידה להון המזכה בהטבות מס היא באמצעות הפקדות לקרן השתלמות. קרנות השתלמות אינן מוכרות לשכירים כקרן פנסיה "חוקית" אך ניתן להתמקח על קבלת קרן השתלמות בנוסף לקרן הפנסיה עם המעביד.

אז למה בכל זאת לשקול חיסכון לפרישה שאינו קרן פנסיה?

  • ביטוחי מנהלים קובעים את החוזה עם הלקוח בעת החתימה – מה שהחלטתם עליו בזמן שהצטרפתם לביטוח המנהלים הוא זה שיקבע לכל משך היותכם עמיתים בביטוח המנהלים. בניגוד למצב זה, התקנון ומצבכם ביחס לקופה בקרנות הפנסיה משתנה לאורך התקופה בה אתם חוסכים בהתאם למצב הקופה.
  • כאשר ניתן לחסוך מעבר לסכום המותר על פי חוק – אם הגעתם לגבול הסכום לו אתם זכאים לקבל הטבת מס, וגודל הקצבה שתקבלו בתקופת הפנסיה נראה לכם כהוגן, תוכלו לחסוך את יתרת הסכום במסגרת קופת גמל ולקבל את יתרת הסכום כהון עם הפרישה לגמלאות.
  • אם אתם עצמאיים – קרנות הפנסיה מהוות יתרון משמעותי עבור שכירים: הקרנות זוכות באג"ח עם הבטחת הכנסה שלא ניתנות לסוגי החיסכון האחרים, דמי הניהול ועלות החיסכון נמוכים במיוחד, וכל זה טוב ויפה – כל עוד אתם שכירים. אם אינכם שכירים ובכל זאת רוצים לחסוך לקראת גיל הפרישה – קופות גמל הן הפתרון עבורכם.
  • כאשר אתם כבר לא בני עשרים – חיסכון לקצבה הוא פתרון מצוין אם אתם בני עשרים ואפילו שלושים וחוסכים לקראת פרישה. אם אתם בגילאי הביניים, בגיל כזה שגם אם תחסכו סכום ניכר כל חודש לא תגיעו לסכום קצבה שתאפשר לכם לחיות בכבוד לאחר גיל הפרישה, אולי בכל זאת כדאי לחסוך להון, והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות קרן השתלמות.
  • כאשר המוטבים אינם השארים – החסכונות הפנסיונים כוללים אלמנט ביטוחי כפול בנוסף לאלמנט החיסכון: במקרה של אובדן כושר העבודה ובמקרה של מוות. קרנות פנסיה מגדירות את השארים כמוטבי החיסכון במקרה מוות באופן גורף. לעתים קיים רצון לבטח אדם שאינו מוגדר על פי חוק כשארים – דבר הניתן לביצוע רק באמצעות ביטוח מנהלים כיום.

ואם החלטנו על קרן פנסיה למה כדי לשים לב בבחירת קרן הפנסיה הנכונה?

  • התאמה בין הנתונים האישיים לתקנון הקרן – לא כל קרן מכירה בידועים בציבור, בני זוג מאותו המין או ילדים מאומצים כמוטבים ויש לבדוק בתקנון הקרן כדי לוודא שבמקרים אלו הקרן נותנת מענה לצורך האישי.
  • החשיפה לסיכון ובחירת מסלול ההשקעה המתאים – לקרנות פנסיה שונות יש מסלולי ניהול השקעות שונים החושפים את החוסכים למידות סיכון שונות. ככלל, ככל שרמת הסיכון עולה, כך עולה גם הסיכוי לתשואה, אבל גם עולה הסיכוי להפסד במיוחד בטווח קצר. ככל שגיל העמית צעיר יותר, הוא יכול להרשות לעצמו חשיפה רבה יותר לסיכון, וסיכוי גבוה יותר לקבלת תשואה עדיפה.
  • תשואה – למרות שלעתים קרובות זהו הנתון הראשון עליו מסתכלים עמיתים בפוטנציה, נתון זה אינו עומד בפני עצמו כיוון שמלבד היותו תלוי ברמת הסיכון, יש גם לזכור להתחשב בביצועי הקרנות לאורך זמן ולא רק להסתכל על נתוני השנה האחרונה.
  • בחירת מסלול הביטוח המתאים – כדאי לוודא שמבטחים רק מה שצריך (האם רווק באמת זקוק לביטוח שארים?) וכי גובה ועלויות הביטוח מתאימות לצרכים.
  • רמת השירות – רמת השירות משתנה בין קרן פנסיה אחת לאחרת. כדאי לבחור בקרן פנסיה אשר נותנת שירות מלא ונוח, בשקיפות גבוהה.
  • דמי ניהול, מקדם המרה לגמלה, דמי היוון – כל קרן פנסיה גובה דמי ניהול שונים, דמי היוון שונים (המרת קצבה להון) ומשתמשת במקדם המרה שונה לחישוב הקצבה לה זכאים העמיתים. כדאי לבחור בקרן הגובה דמי ניהול נמוכים כיוון שאלו יורדים מהרווחים והגובה הקצבה שתתקבל לאחר גיל הפרישה. על מנתלהשוות בין דמי הניהול בקרנות השונות, ניתן להשתמש באתרים להשוואת קרן פנסיה ולבדוק את הנתונים בצורה נוחה.
  • הרכב האוכלוסיה המבוטחת – בקרנות פנסיה קיימת ערבות הדדית, קרנות פנסיה להן יש אוכלוסיה רבה שמקבלת קצבה ואינה משלמת דמי ניהול גורעת מסכום ההשקעה הכולל של הקרן ומקטינה את תשואותיה.