המדינה האחרונה בעולם שממנה ייעלם ציוד משרדי

המדינה האחרונה בעולם שממנה ייעלם ציוד משרדי

מאת דודיש

ישראל היא ללא ספק מעצמה טכנולוגית. ילדים בני 5 וסטודנטים בני 25 כאחד, מגיעים ללימודים עם מחשבים ניידים וטאבלטים, בעוד שבית הקברות של אופיס דיפו מלא במחברות ריקות. זוגות אוהבים כבר מזמן לא כותבים אחד לשני מכתבי אהבה על דפים מבושמים, אלא מתפייטים בוואטס אפ. גם חברים לאחרונה שולחים לנו פחות הזמנות בדואר לחתונות, אלא פותחים event עם קאבר מושקע בפייסבוק. אז למה אחד מכאבי הראש הגדולים כשעושים סדר בבית, אחרי סידור ארון הבגדים, הוא מיון, ארגון ותיוק של הררי מכתבים, מסמכים ודפי חשבונות שזרוקים בכל מקום? הממ… אולי כי ישראל היא גם מעצמה בירוקרטית.

לפני כחודש הגעתי לבנק, כדי לבקש כרטיס אשראי נוסף. חתמתי על משהו כמו 15 דפים, וקיבלתי עותק משלי, כדי שאוכל לקרוא בבית ולמשוך לעצמי את השיער על מה חתמתי. כעבור מספר ימים הגיע סמס קצר ולעניין: הכרטיס מחכה לך בסניף. אז באתי לפקיד, וגיליתי שביני לבין הכרטיס מפרידים רק עוד 15 או 20 דפים נוספים שצריך לחתום עליהם.

מה, לא חבל על העצים? שאלתי את הבחור, והוא הצביע על ערימה גבוהה של חבילות נייר צילום שעמדה בסמוך לציוד המשרדי, "זה בסדר, יש לנו יער משלנו". בשבוע לאחר מכן, קיבלתי מהבנק מכתב שמאשר את הנפקת הכרטיס החדש. למען הסר ספק, הצטרפתי לשירות מאובטח של קבלת הודעות מהבנק במייל, אבל זה לא מונע מהם לפנק אותי עם דף נוסף לאוסף.

עסקים רבים שולחים היום את הדואר ישירות למייל האישי, וכל בנק מתפאר בשירותי הדיגיטל המתקדמים שלו, אבל בשורה התחתונה, יש בירוקרטיה. בשביל חלק גדול מהפעולות צריך עדיין לבוא לבנק ולחתום על הרבה מאוד דפים, ובדגש על לבוא. יש לי חשבון בנק שנפתח בעיר ילדותי, שאני כבר מזמן רוצה לסגור, אבל הם לא מוכנים אפילו להתפשר על לשלוח לי את כל הדפים בפקס. בבנק, כידוע, לא עובדים ביום ראשון, לא עובדים ביום שישי, ובשאר השבוע עובדים 4 שעות בבוקר, ופעמיים בשבוע שעתיים אחר הצהריים, אז קצת להגיע במהלך שבוע העבודה מעיר רחוקה.

בחודש יוני האחרון נסגר שירות ה-ipost מבית דואר ישראל, שהציע תא דואר אלקטרוני מאובטח ובחינם. 30 מיליון שקלים הושקעו במיזם שהיה אמור לצמצם משמעותית את קבלת דברי הדואר בצורה מסורתית. אלא מה? המשרדים הממשלתיים שהיו אמורים להצטרף למהפכה הירוקה, לא ממש יכלו להשתחרר מכבלי הבירוקרטיה.

במשרד המשפטים, למשל, לא הסכימו להכיר במשלוח מייל דרך השירות, שניתן לקבל עליו גם אישור קריאה, כתחליף ראוי לדואר הרשום, ולכן הרבה מוסדות נמנעו מהשירות. גם אם כל העסקים ישלחו לנו חשבוניות רק במייל, מוסדות הממשלה והציבור, ימשיכו לשלוח לנו מכתבים, מכספנו אנו, שימלאו את ביתנו. לא צריך להיות מהפכן ירוק בשביל שזה קצת ידגדג, ואפילו ממש יעצבן.

בקיצור, יאיר, אם אתה מחפש איפה לקצץ – תתחיל פה, בניירות הצילום ובמכתבים. לא מהחינוך ולא מהבריאות.

הוסף תגובה

כדי להוסיף תגובה עליך להיות גולש רשום באתר

   
עדיין לא התפרסמו תגובות.