תנועתיות משפרת את איכות הצירים ומקצרת את זמן הלידה

תנועתיות משפרת את איכות הצירים, מפחיתה את הכאב, מקצרת את זמן הלידה,

10 סיבות טובות למה לא לשכב על הגב במהלך הלידה:

הורמון האוקסיטוצין שמופרש בלידה מופרש בהיזון חוזר בשל לחץ של ראש העובר על צוואר הרחם.

בשכיבה על הגב מופעל פחות לחץ של הראש על צוואר הרחם, ולכן יופרש פחות אוקסיטוצין
והצירים יהיו פחות יעילים כתוצאה מכך.
 
בזמן שכיבה על הגב 3 מתוך 4 מפרקי האגן מוגבלים בתנועתם וזה מקטין את היקף האגן ומקשה על מעבר העובר דרכו.
בקורס הכנה ללידה תוכלו לראות דגם בגודל טבעי של האגן הנשי, להבין את תפקודו בשעת הלידה ולתרגל זאת.
 
שריר הרחם עובד נגד כוח הכובד, מה שגורם לצירים להיות פחות אפקטיביים ויותר כואבים.
 
בשכיבה על הגב הרחם הכבד לוחץ על כלי הדם שמזינים אותו –
שריר הרחם עצמו זקוק לחמצן על מנת להתכווץ ביעילות לקידום הלידה, וכן התינוק זקוק לחמצן על מנת להתקיים.
אם כך נפגעת יעילות הצירים והתקדמות הלידה וכן עולה הסיכוי להאטות בדופק העובר שסובל מחוסר חמצן ועולה הסיכוי להתערבויות בלידה בשל מצוקה עוברית.
 
תעלת הלידה , הנרתיק של האישה הוא בכיוון קדימה ולמטה – כשהיא עומדת.
כשהיולדת שוכבת על הגב כיוון תעלת הלידה הוא באלכסון למעלה. התינוק צריך אז לצאת בעליה נגד כוח הכובד.
זה קשה יותר .
 
בשכיבה על הגב יש לחץ גדול יותר על החלק התחתון של פתח הנרתיק. לחץ זה יוצר סיכוי גדול יותר לקרע בין הנרתיק לפי הטבעת. קרע כזה קשה יותר לתקן. בכלל קיים לחץ לא אחיד על הפרינאום ולכן סיכוי גדול יותר לקרעים.
 
נזק לרצפת האגן בשל הלחץ הגדול יותר שעל היולדת להפעיל על מנת להוציא את התינוק.
 
הלחץ של הרחם על עמוד השדרה יוצר לחץ על העצבים היוצאים ממנו ולכן מגביר כאב, ועולה הסיכוי לשימוש במשככי כאבים .
 
שלב שני של הלידה מתארך בשל צירי לחץ לא יעילים
 
הילחצות התינוק כנגד הפרינאום ואחורה עלולה לגרום למצוקה עוברית.

מאת קרן בינשטיין

ללדת באהבה