השכבת ילד לישון

הליכה לישון או השכבת הילד יכולה להיות חוויה נעימה ורגועה אך יכולה גם להיות חוויה ארוכה, מתישה, מתסכלת ומורטת עצבים להורים רבים. פעמים רבות אני שומע מהורים משפטים כמו : "הוא לא מוכן ללכת לישון…הוא מוכן לישון רק אם אני ישנה לצידו.. הוא מוכן להירדם רק בסלון… הוא נרדם רק לאחר שהוא רואה טלוויזיה עד 11.." זה סיפור מאוד מורכב.

להלן המלצותיי כיצד לבנות טקס שינה נעים ואיכותי:

יש לקבוע זמן הליכה לישון קבוע.

כאשר ילדך שוכב במיטתו ולאחר שעשה את כל ההכנות הדרושות (שתה מים, עשה פיפי) יש ליצור שגרת פרידה קצרה נעימה וקבועה (סיפור או שיחה שקטה) ולסיים אותה בהחלטיות בברכת "לילה טוב ושינה מתוקה" ועזיבת החדר במהירות.

חשוב להיכנס בשקט לחדר ולשבח את ילדך במידה ומנסה להירדם לבד ובשקט "כל הכבוד .. לילה טוב .. אני גאה בך.." .

רצוי להתעלם מבקשות (אני צריך פיפי, בואי רגע… שכחתי.. ) ולזכור שילדך במצב זה יכול להיות מאוד יצירתי בבקשותיו…

חשוב לא לאפשר לילדך לצאת מחדרו למרות נסיונות או בקשות חוזרות .

יש להיות תקיפים ונחושים אך רגועים.

תהליך זה עלול להיות לא קל, אך הוא הכרחי. תוך כמה ימים ילדך יודה לך!