תאונה בעבודה

תאונה בעבודה הנה מאורע שארע במפתיע "תוך כדי ועקב העבודה". כלומר לא כל תאונה שמתרחשת בזמן העבודה הנה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק. רק תאונה שיש קשר בינה ובין העבודה, קשר של זמן ושל סיבתיות תוכר כתאונה בעבודה. דוגמאות: • נגר שניסר במשור במקום עבודתו ודעתו הוסחה ונחתך באצבעותיו בעת הניסור – תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה. • שליח שביצע שליחות בקטנוע ובמהלך הנסיעה נפגע בתאונת דרכים (בין אם נפגע ע"י רכב אחר ובין אם החליק ללא מעורבות רכב אחר) - תאונתו תוכר כתאונה בעבודה שכן יש קשר של זמן וסיבתיות בין התאונה לבין העבודה. תאונה בעבודה לא חייבת להתרחש רק במקום העבודה עצמו. אחד המקרים בהם תאונה מוכרת כתאונה בעבודה הנו כאשר מתרחשת תאונה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו. כך לדוגמא, עורכת דין שנסעה בבוקר מביתה למשרדה ונפגעה בתאונת דרכים הוכרה כנפגעת בעבודה. לגבי נפגע שגר בבית פרטי נשאלת השאלה מהיכן מסתיים הבית ומהיכן מתחילה הדרך. במקרה שהיה, עורכת דין שגרה בבית פרטי, יצאה מחצר ביתה, סגרה את השער ונפלה ונחבלה, בעת שעמדה על השביל המוביל אל הרחוב. המוסד לביטוח לאומי קיבל את פסיקת בית הדין לעבודה כי מדובר בתאונה בעבודה שכן נפסק שהשביל מהווה את תחילת הדרך למקום העבודה. במקרים רבים אין אדם נוסע ישירות לעבודתו או ממנה אלא הוא מבצע סטיות או הפסקות בנסיעה. מה קורה לאדם שנפגע בתאונת דרכים בעת שנסע בבוקר בדרך לעבודתו, אך סטה מהדרך? במקרים של סטיה מהדרך, נתנו בתי הדין לעבודה את דעתם לשאלה, מהו המסלול בו על הנפגע לנסוע כדי שתאונה שעבר בדרך לעבודה תוכר כתאונה בעבודה. כך נקבע כי על הנפגע לנסוע בדרך שהיא "נוחה ויעילה מבחינת זמן ומרחק". סטיה של ממש מהדרך תיבחן לפי הסיבות לה ולפי מטרותיה . כך סטיה מהדרך בשל אילוצי תנועה ועומס בדרכים, תחשב כסטיה נורמלית ומקובלת ותאפשר להכיר מקרה כתאונה בעבודה. במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נפעה בתאונת דרכים אשה שהסיעה את בעלה בבוקר מתוך מטרה להורידו בעבודתו ואח"כ להמשיך בלעבודתה. הוכח שהאשה נפגעה בתאונה בקטע הדרך הראשון – קרי בעת שנסעה לכיוון עבודתו של בעלה. שם קבע בית הדין כי אין מדובר בסטיה הנובעת מאילוצי הדרך אלא בסטיה שנובעת מצרכי הנסיעה של בני הזוג, ולכן נפסק כי אין מדובר בתאונה בעבודה.