מתי אסור להתאמן בהריון

אם קיימת היסטוריה של הפלות קודמות (טבעיות).

אם מדובר בהריון יקר – גיל מבוגר, הפריית מבחנה, ההריון היחיד שאפשר; הריון רב עוברי (בשלישיה אסורה פעילות גופנית).
במידה והאם סובלת ממחלות כרוניות (קשות) – לב, סוכרת, לחץ דם, אסטמה וכו´.
במקרה שאובחנה סוכרת הריון.
אם האישה סובלת מאנמיה (פחות מ-10 גרם המוגלובין ב-100 מ"ל דם).
בנוסף, יש להפסיק את האימון בכל מקרה של התכווצויות רחם, דימומים, כל נוזל שמופרש מהנרתיק, ערפול, כאבי ראש, היווצרות בצקות פתאומיות או העדר תחושות של תנועת העובר.
בזמן הפעילות הגופנית, יש להיות מודעים למספר דברים:
דופק – דופק העובר מושפע ישירות מדופק האם. מצוקה עוברית מוגדרת מדופק הנמוך מ-100 ודופק מעל 180. קיימת סכנה שהאישה תגיע לערכי דופק גבוהים, עקב פעילות גופנית ודופק הגבוה בהריון ב-15-10 פעימות, ולכן קיימת סכנה של מצוקה לעובר.

עודף חום (היפרתרמיה) – טמפרטורת העובר היא מעלה אחת יותר מאשר טמפרטורת האם. מעל 39 מעלות לעובר (לאם – 38 מעלות) נשקפת לו סכנה. בפעילות גופנית רגילה האדם יכול לפזר את החום הפנימי באמצעות הזעה או עלייה בזרימת הדם. אולם לעובר אין יכולת כזו, וישנה סכנה שמערכת העצבים שלו תיפגע.

חוסר חמצן (היפוקסיה) – העובר מקבל את החמצן מהאם דרך זרם הדם. בפעילות עצימה, הגוף מזרים את הדם בראש ובראשונה למערכות החשובות לפעילות, כגון השרירים, ולאחר מכן למערכות המשניות, כגון העובר. הדבר נכון בעיקר בטרימסטר הראשון, שבו מתרחשות מרבית ההפלות ובו רוב המערכות של העובר מתפתחות. אצל נשים בכושר גופני טוב, הגוף יידע לווסת את זרם הדם והעובר יקבל חמצן בצורה טובה יותר.

שכיבה על הגב – אין לשכב על הגב בעת אימון מסוף חודש רביעי. רחם האישה נוטה לאחור ולוחץ על וריד נבוב תחתון, דבר שמשבש את זרימת הדם. מומלץ לשכב על צד שמאל (החלק שקולט את הדם מהגוף הוא מצד ימין). המצב הגרוע ביותר הוא שכיבה על הגב עם רגליים ישרות במשך יותר משתי דקות.