כל מה שרציתם לדעת על פנסיה חובה לעצמאים ולא מצאתם זמן לשאול (כי אתם עצמאים ועסוקים..)!

כל מה שרציתם לדעת על פנסיה חובה לעצמאים ולא מצאתם זמן לשאול (כי אתם עצמאים ועסוקים..)!

להיות עצמאי בישראל זה לא קל. במיוחד שמדברים על הבטחת עתידו של העצמאי לעת זקנה. בשנת 2017 החליט המחוקק להסדיר את הנושא ולטפל באחת הבעיות הכואבות של מי שמהווים כ- 12 אחוז מכוח העבודה הישראלי. כל מה שרציתם לדעת על חוק פנסיה חובה לעצמאים, הגזרים שבו וגם מקל אחד שצריך להיות מודע לו. מאמר חובה לפרילנס ולעצמאי.

אם את או אתה עובדים כעצמאים (פרילנסרים), אתם כבר בטח מכירים את הסיפור הזה מקרוב – הזנחה של הפנסיה שלכם, למרות שזהו ציבור המהווה שמינית מכוח העבודה בישראל. אלפי עצמאים שאין ברשותם את הכלים המינימאליים להבטיח את ביטחונם הכלכלי לעת זקנה, עת יפרשו מעבודתם.

כל זה היה נכון עד לראשיתה של שנת 2017. אז, לאחר שנים של מאבקים, החליט המחוקק לעשות מעשה, שעה שחוקק את חוק פנסיה חובה לעצמאים. בעשותו כן, הטיל המחוקק את החובה על כל מי שמוגדר עצמאי להפריש בעצמו כספים לטובת הפנסיה, או לחילופין לשלם קנס בסך 500 ₪ בעבור כל שנה בה לא הופרשו כספים כאמור.

חשוב להדגיש, כי ישנן כמה אוכלוסיות עצמאים אשר מוחרגות מהוראות החוק, כגון עצמאים שטרם מלאו להם 21, עצמאים שעברו את גיל 60 ועצמאים בראשית דרכם ושהחלו דרך זו במהלך 6 החודשים האחרונים של שנת המס, לכל היותר.

ברור לכל, כי הקנס בגובה 500 שקלים חדשים לא באמת מהווה סנקציה ממשית עם שיניים, אלא רק כלי שבאמצעותו מבקש המחוקק להדגיש את חשיבותה של הפנסיה בעבור עצמאים ואת עמדת המדינה כלפי מי שאינו דואג להפריש כספים לחיסכון פנסיוני. בפועל, ה"עונש" האמיתי עבור מי שלא יפריש כספים כאמור, הינו הגדלת הסיכון לחיי עוני וקושי כלכלי בשנים לאחר פרישתו – שנים בהן כבר לא יהיה כוחו במותניו.

אני עצמאי/ת, כמה להפריש לחיסכון פנסיוני?

ישנן 2 מדרגות, הנגזרות מהשכר הממוצע במשק. לפי דו"ח ביטוח לאומי, השכר הממוצע במשק לחודש ינואר בשנת 2018 הינו 9,802 ₪. לאור האמור, מדרגות הפרשות העצמאים לטובת פנסיה, הן כדלקמן:

  • עד חציו של השכר הממוצע במשק – יש להפריש 4.45%.
  • על החלק העולה על מחצית השכר הממוצע במשק ועד תקרת השכר הממוצע במשק – יש להפריש 12.55%.

לדוגמא, בעל עסק עצמאי שמכניס 10,000 ₪ לחושד, נדרש להפריש על פי הקריטריונים לעיל כ – 8.5% מהשכר שלו, קרי 850 ₪ בחודש, שהם גם התקרה להפקדה. כאן המקום לציין כי ניתן להפקיד במתכונת חודשית, או רבעונית.

ויש גם כמה "ממתקים" שבאמצעותם מקווה המחוקק לעודד עצמאים להפריש לעצמם לפנסיה.

הראשון, הטבות במיסוי– מדובר בהענקת הטבת מס לכל עצמאי שיבחר להפקיד את ההפקדה הגבוהה ביותר, דהיינו עד לתקרת השכר הממוצע במשק ואף למעלה מכך. סוג וגובה ההטבה תלוי בגובה ההפקדה וההכנסה של העצמאי, כאשר מוצעות 2 סוגי הטבות: הטבת ניכוי מהמס והטבת זיכוי במס.

ניכוי מהמס משמעו הפחתה דה פקטו מהכנסתו של העצמאי החייבת במס, שעה שזיכוי במס יקנה לעצמאי החזר כספי אותו יוכל לקזז מסכום המס שכבר שולם על ידו למס הכנסה. הלכה למעשה, יפחת תשלום המס ב- 35% מהסכום שהופקד בקרן הפנסיה של העצמאי.

בנוסף, עצמאים שיחליטו לבצע הפקדה לקרן פנסיה או קופת גמל, בגובה התקרה, יזכו להטבה במס שוות ערך לסך של 11,556 ₪ בהנחה של מס שולי של 35%. אם משקללים בחישוב האמור גם את הפיחות בהכנסה החייבת במס, יוצא כי העצמאים ייהנו בסופו של יום מהטבה במס המגיעה לסך של 14,412 ₪ בהנחה של מס שולי של 35%. מעולה, לא?

נדגיש רק כי התקרה של ההפקדה לקרן פנסיה היא 16.5% מההכנסה (במשך כל השנה) של העצמאי, עם רף עליון של הכנסה שנקבע על 206,400 ₪. משמע, כי ניתן למצות את הטבת המס באופן מקסימאלי עד לסך של 34,506 ₪ שמתוכם המדינה תחזיר לעצמאי באמצעות הטבות של מס בסך העולה על 10,000 ₪, קרי 1/3 מההפקדה.

ההטבה השנייה – הוזלת התשלום לביטוח הלאומי– מסתבר כי המחוקק אף נתן דעתו לגבי העצמאים בעלי ההכנסות הנמוכות, שעה שבמסגרת החוק קבע את זכותם של אלו להתקזז על הפרשות הכספים לפנסיה בעת חישוב דמי הביטוח הלאומי. אם ניקח לדוגמא בעל עסק עצמאי שרווחיו מגיעים עד לסף של 60% מהשכר הממוצע במשק (סך של 5,944 ₪ בחישוב חודשי), אזי שיהיה עליו לשלם דמי ביטוח לאומי של 2.87%, שאלמלא הטבה זו היה מחויב בחלק של 6.72%. מאידך, במידה והיה אותו עצמאי מחזיק ברווחים העולים על 60% מהשכר הממוצע במשק, אזי שבמקרה שכזה יחויב לשלם 12.83% ולא 11.23% דמי ביטוח לאומי על יתרת הכנסותיו העולים על 60% מהשכר הממוצע במשק.

הטבה שלישית – שמירת חלק מהכספים המופרשים למקרה של אבטלה – בהתקיימו של אחד מהקריטריונים הבאים, יוכל העצמאי לנצל את מרכיב החיסכון בכספי הפנסיה שלו במקרה בו נקלע לאבטלה. א. העסק של העצמאי נסגר סופית. ב. העצמאי לא עוסק יותר במקצוע (משלח היד) בו נהג לעבוד בעסק. העצמאי בגיל פרישה, דהיינו 60.

חישוב תשלום האבטלה לעצמאים יתבצע כדלקמן: מס' שנות חיסכון X 12,230 ₪. כספי האבטלה יועברו לעצמאי כקצבה חודשית במשך 3 חודשים, בכפוף לכך שהעצמאי הפריש כספים לפנסיה לפחות ב-24 חודשים מתוך 36 האחרונים.

בנוסף, ניתנת לעצמאים הבחירה של אפיק החיסכון כראות עיניהם. ביטוח מנהלים, קופת גמל לחיסכון או קרן פנסיה, כאשר באחרונה פרסמה המדינה מכרז למה שקרוי "קרן פנסיה נבחרת", שעיקרה הצעה להצטרפות בדמי ניהול זולים יותר לעומת דמי הניהול הנהוגים בקרנות הפנסיה כיום.

לאמור לעיל חשיבות רבה, שכן במבט לטווח ארוך רכיב דמי הניהול הוא אחד הפרמטרים שבסופו של דבר יקבע את סכום החיסכון שלכם לפנסיה, יחד עם רכיב התשואה שקרן הפנסיה מצליחה להשיג.

עוד יצוין כי קרנות פנסיה מנוהלות בשלל ערוצי השקעה בשוק ההון, כאשר רמת הסיכון של ההשקעה נקבעת על ידי בעל הקרן, קרי העצמאי.

נושא אחרון עליו יש לתת את הדעת הוא עניין הכיסויים הביטוחיים. עצם התחלת ביצוע הפקדות על ידי העצמאי מאפשרת זכאות לביטוח אובדן כושר עבודה וכיסוי ביטוחי למקרה של מוות חלילה. ברי כי מדובר בשני כיסויים שכולנו תקווה שלא נזדקק להם, אך מאוד חשוב שיהיו על מנת לדאוג לשארי המבוטח.

לסיום, לאותם עצמאים היברידיים המשמשים גם כשכירים בחלק מהזמן, רצוי שתדעו כי הינכם זכאים לבצע הפחתה וקיזוז של ההפרשות שלכם מההפקדות אותן אתם מבצעים מכוח היותכם עצמאים. לרוב, המשמעות היא כי אם תעשו כן אז לא תדרשו להפקיד סכומים נוספים לקרן הפנסיה שלכם כעצמאים.

הוסף תגובה