איך מאבחנים גלאוקומה?

לרוב, כשאנחנו חולים, אנחנו מרגישים חולים כלומר - אנחנו סובלים מתסמיני המחלה ולכן פונים לטיפול. המחלות המסוכנות ביותר הן המחלות נטולות התסמינים, אותן מרגישים רק כאשר הן בשלב מתקדם והטיפול בהן קשה או מוגבל. אחת המחלות האלה היא מחלת הגלאוקומה, שלמרות הטכנולוגיה המתקדמת היא עדיין הגורם השני בעולם לעיוורון. מחלת הגלאוקומה פוגעת בהדרגה בתאי עצב הראייה מן השוליים למרכז ונזקיה בלתי הפיכים. משמעות הדבר היא שחדות הראייה לא נפגעת, מה שנפגע הוא שדה הראייה, וכאשר חשים בנזק, המחלה נמצאת בשלביה המתקדמים. אז איך בכל זאת מאבחנים גלאוקומה ומונעים את נזקיה? התשובה פשוטה: הקפדה על בדיקות עיניים שגרתיות - פעם במספר שנים לפני גיל 40 ופעם בשנה אחרי גיל 40 יכולה לאתר חשד לגלאוקומה.

כדי לאבחן גלאוקומה משתמשים בכלים הבאים:

• בדיקת חדות ראיה - בדיקת עיניים רגילה בה עושים שימוש בלוח בדיקת ראייה עם אותיות, צורות ומספרים
• בדיקת שדה ראיה - בדיקה זו מכמתת את הפגיעה בשדה הראייה - הפגיעה המאפיינת גלאוקומה.
• טונומטריה - בדיקה הנמצאת בסל הבדיקות הבסיסי ובודקת את הלחץ התוך עיני - לחץ תוך עיני גבוה הוא הגורם המרכזי לגלאוקומה.
• הרחבת אישון - בדיקה זו, היכולה להיעשות על ידי רופא עיניים בלבד, נעשית באמצעות הזלפת טיפות עיניים המרחיבות את האישונים ומאפשרות לרופא לבדוק את העין לעומק ולראות את עצב הראייה ואת מידת הנזק שנגרם לו. הבדיקה גורמת לראייה מטושטשת למשך מספר שעות.
• OCT - אמצעי הדמיה המשמש לאבחון ומעקב אחרי כמות סיבי עצב הראייה. זוהי טכנולוגיה מתקדמת ומדויקת המשמשת היום למעקב אחרי התקדמות הגלאוקומה.
• מצלמה - באמצעי זה משתמשים אצל אנשים עם חשד לגלאוקומה - זהו צילום תלת מימדי אשר ניתן להביט בו בהגדלה משמעותית המאפשרת לראות שינויים בין בדיקות קודמות לעכשוויות.

לסיכום: הדרך היחידה לאבחון מוקדם של גלאוקומה היא להקפיד על בדיקות עיניים תקופתיות. חשוב לדעת שבמקרים מסוימים של גלאוקומה זווית צרה האבחון המוקדם הוא קריטי במיוחד. הטיפול המוקדם לאנשים בעלי חשד לגלאוקומה של זווית צרה הוא טיפול בלייזר yag שיכול למנוע התקף אקוטי הפוגע משמעותית בראייה. אותו טיפול ניתן גם לאחר ההתקף אך כפי שנאמר - הנזק בלתי הפיך.