גלאוקומה – מה כדאי? טיפות, לייזר או ניתוח?

לחולי גלאוקומה מוצעים נכון להיום טיפולים שונים, ולעיתים המטופלים מתלבטים במה לבחור משפע הטיפולים.

התשובה להתלבטות תלויה בכמה גורמים: באיזה שלב המחלה? אלו טיפולים נוסו בעבר? איזה טיפול מתאים לאורח חייו של המטופל?

הטיפול בגלאוקומה מתחלק לשלושה סוגים עיקריים – תרופות (בד"כ טיפות עיניים), טיפולי לייזר וניתוחים.

פירוט קצר על האופי, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהטיפולים:

טיפול תרופתי – בדרך כלל טפטוף טיפות עיניים המאזנות את הלחץ התוך עיני, משמש בדרך כלל כקו ראשון לטיפול בגלאוקומה.

היתרונות – טיפול לא פולשני.

החסרונות – טיפול שיוצר תלות יומיומית בטפטוף הטיפות, לא מתאים לאנשים בעלי אורח חיים פעיל. בנוסף, העין יכולה להגיע למצב של אי סבילות לטיפות.

טיפול בלייזר:

בגלאוקומה זווית פתוחה – טיפול בלייזר SLT משמש בדרך כלל כטיפול משלים לטיפות במידה ולא הושג איזון מספיק של הלחץ התוך עיני.

אך ניתן להשתמש בו גם כטיפול ראשוני מאחר והוא משיג את אותו האפקט של הטיפות ומונע את התלות בהן.

מיועד לגלאוקומה שאינה מתקדמת אלא אם כן הוא משמש כטיפול משלים לטיפול נוסף.

בגלאוקומה זווית צרה: אירידוטומיה – יצירת פתח קטן ברשתית שדרכו יכול הנוזל התוך עיני לנוע בחופשיות.

זהו טיפול יחידי בהתקף אקוטי של גלאוקומה זווית צרה – התקף משמעותי ומסכן ראייה. במידה ומשתמשים בו כטיפול מונע הוא יכול למנוע כליל את נזקי הגלאוקומה.

טיפול ניתוחי:

הניתוח הקלאסי – טרבקולקטומי – ניתוח סינון – יצירת תעלה חדשה לניקוז הנוזל התוך עיני. זהו ניתוח פולשני אך במקרים של גלאוקומה מתקדמת, לעיתים אין מנוס מלנתח.

ניתן גם להשתיל נקזים ממתכת או סיליקון כדי לסייע לניקוז יעיל של הנוזל.

ניתוח חדיש במיוחד הוא ניתוח טרבקטום – ניתוח זעיר פולשני הנעשה דרך חתך דומה לחתך ניתוח הקטרקט.

זהו ניתוח בעל פולשנות מזערית שבו מוסר חלק מרקמת הסינון של הנוזל התוך עיני ועל ידי כך מושג ניקוז טוב יותר.

בגלל שהוא נעשה דרך חתך קטן כמו בניתוח הקטרקט, נוטים להשתמש בו כניתוח משולב לסובלים מקטרקט ומגלאוקומה,

והוא מיועד בעיקר לאנשים שהגלאוקומה שלהם לא מאוזנת והם סובלים גם מקטרקט.

או לסובלים מתסמיני קטרקט חמורים, כשברקע קיימת מחלת גלאוקומה.