הענשת ילדים

הרבה הורים מוצאים את עצמם במצב הזה מגיבים באופן שאינו משיג את המטרה (זה קורה שוב), ולעיתים אף מעורר בהם חרטה מאוחר יותר ("אולי זה היה קשוח מדי?", "לא הייתי צריך להגיד לו את זה").

לא על כל התנהגות לא נאותה כדאי להגיב בענישה. לעיתים ניתן להתעלם מההתנהגות ולשים לב מתי ילדך מציג התנהגות אחרת במצב דומה ולשבח אותו בחום. לדוגמא: הילדים מתווכחים במשחק, ההורה מתקרב למשחק אך מתעלם מהצעקות. מאוחר יותר, הוא שומע אותם משחקים יחד בצורה נאותה, הוא ניגש אליהם ומשבח אותם – "איך אני גאה בכם על איך שאתם משחקים יחד! אתם בוגרים ונהדרים!".

אך לעיתים, ההתנהגות חמורה וברצונך ללמד את ילדך להמנע ממנה בעתיד.

כדאי ומומלץ להחליט בין ההורים מראש על התנהגויות עליהן מגיבים בעונש ועל חומרתו כדי שלא להגיע למצב בו "שולפים" תגובה לא מתאימה או כזו שעלולים להתחרט עליה.

מהי ענישה?

כאשר ההורה מתייחס בצורה תקיפה להתנהגות של ילדו (נזיפה, מבט חמור סבר או הערה תקיפה "התנהגות זו אינה מקובלת עלי! הפסק מיד!") או לוקח או מפסיק פעילות מועדפת על הילד לפרק זמן מסויים בעקבות ההתנהגות ("אתה לא תוכל לשחק היום במחשב") . מטרת התגובה הינה לגרום לילד להמנע בעתיד מההתנהגות עליה ההורה מגיב.